This presentation focus on how fast skills decay, the sources are two military researches (Staying sharp of A.R Wisher and US HR institution for research).
This power point presentation is written in Hebrew and was presented as part of evidence based training developer peer learning group.
How to Find your Passion and love your work every day? @CoachAkanksha
Decay transfer and reacquisition of skills
1. DECAY, TRANSFER AND REACQUISITION OF
SKILLS
Staying Sharp: Retention of Military Knowledge and Skills
Presented as part of Evidence-based Instruction - Peer learning group
2. DECAY, TRANSFER AND REACQUISITION OF SKILLS
שאתם פעולות יש האם
ששכחתם יודעים?
3. DECAY, TRANSFER AND REACQUISITION OF SKILLS
בארגון הפעולות מה
שאחרי שלכם36
ישכח שהעובד חודשים?
מה הפעולות בארגון שלכם שאחרי 36 חודשים שהעובד ישכח?
נגדיר מהי רכישה, שכחה ושימור של מיומנויות מורכבות.
סוגי מיומנויות שאנו שוכחים מהר או לאט יותר
ההשלכות בתכנון הדרכה ושמירה על כשירויות הלומדים
שימור ( (Retentionשימור היכולת שנלמדה
ביצוע היכולת (Transfer) – ביצוע של היכולת שנלמדה. העברת היכולת שנלמדה לתחום, מצב או הקשר אחר.
רכישה חוזרת (Reacquisition) – רכישה חוזרת של היכולת לאחר שאבדה או נחלשה.
Nonuse (ללא שינוי) – ללא שימוש.
בהקשר שנדבר תקופה בה לא היה שימוש כלל ביכולת.
דעיכת מיומנויות
כאשר יש איבוד של יכולת או ידע, מולד או נרכש לאחר תקופה ממושכת של חוסר שימוש (nonuse).
נמקד את המינוח למצב כאשר הלומדים עוברים למידה או\ו הדרכה שהם עשויים לא להשתמש בה באופן יומיומי או לאורך תקופה ארוכה.
Skill decay refers to the loss or attenuation of trained or acquired skills (or knowledge) after periods of nonuse.
This phenomenon is particularly salient and problematic in situations where individuals receive initial training on skills and knowledge that they may not be required to use or may not have the opportunity to perform for extended periods of time.
מיומנויות החלטה (קוגניטיביות)(Decision Skills) היכולת לשלב את המידע, להעריך מצב ולהחליט מתוך חלופות. היכולת לבצע את הפעולה, ברמת הדיוק הנדרשת
מיומנויות אחזור ידע (Job Knowledge) – היכולת לאחזר מהזיכרון ידע קודם (עובדות, חוקים, טרמינולוגיה, סדר הפעולות שיש לבצע וכד'). האחזור יכול להיות במסגרת ביצוע פרוצדורות (ידע פרוצדורלי).
מיומנויות ביצוע (Execution skills)- היכולת לבצע משימה ברמת הדיוק הנדרשת. בתוך מיומנויות אלו- הוא מבצע חלוקה של:
מיומנויות המשכיות (מטלות תפיסו-מוטוריות) שאין להן התחלה וסוף (לדוגמא הטסה ונהיגה).
מיומנויות מובחנות (מטלות פרוצדורליות) שיש להן התחלה וסוף ברורים (אתחול קרבורטור, ביצוע בדיקת חרום וכו').
שלושת המיומנות הנ"ל נמצאים ונשלטים באזורים שונים של המוח:
היכולות הוברלאיות שלנו מבוצעות בעיקר בצד הימיני של המוח.
היכולות הקוגניטיביות שלנו נשלטות ע"י האונה הקדמית.
היכולת לביצוע המשימות מתבצעות באונת הקדקוד ונשלטת ע"י הצרבלום.
מחקרים מתחום הקוגניציה מראים היום דרכים שונות לשכחה בכך אחת מהם.
הרבה מיומנות דורשות יכולת קבה"ח וניתוח אלטרנטיבות.
ווישר בחן חניכים שעברו הכשרה בנושא התגוננות מפני-צוללות - בהכשרה זו היו צריכים החניכים לזכור את מונחים והגדרות מעולם האוקינוסולוגיה (אוקיינוס). החניכים נדרשו ליישם את הידע שלמדו באופן מיידי בעבודתם. לאחר שמונה שבועות בחנו את החניכים שוב באותם מיומנויות מצאו ירידה בתפקוד המיומנויות ב12%, מקרה נוסף שחקרו היה של טכנאים ולאחר שמונה שבועות מצאו ירידה של עוד 16% בפתרון של בעיות חשמל מורכבות וכו. לא היו ירידה בתפקוד מיומניות אחרות, הדגש היה על בעיות של קבה"ח.
בעולם שלי ההייטק והמכירות:
קבה"ח על נושאים שהם לא בהכרח רווחים – לדוגמה בעולם של מכירות משא ומתן על מחיר וכסף על פיתרון שעסק בו לפני שנה. מבקשים מאיתנו חומרים למרות שאנחנו רואים שהם רשומים במע' שביצעו אותם בעבר.
לאחר שינוי ארגוני בארגון הservice, ומנהל שהוגדר tier2 היה צריך פתאום לבצע משימות של מתן שירות, בשיחה איתו הסביר לנו שהוא זוכר את הססמאות והשתמש בעצי החלטה שנתנו לו – אך לא זכר הכל במפורט.
בכל משימה יש מרכיב של ידע Knowledge
האינפורמציה הזו יכולה להיות סדר פעולות, עובדות וכו'. הידע הזה יכול להיות מורכב או פשוט. דוגמה הייתה במחקר – פירוק והרכבת נשק – צופה מחייל לזכור את כל שמות החלקים, מאפיינים וכו' בחן את מספר הצעדים שחייל הצליח לזכור ולאורך כמה זמן זכר. במחקרים מתייחסים לידע שלא מקושר למיומנות כידע "יבש", ידע בית ספר.
המחקרים שאיגד ווישאר מתבסס על מחקרי מעולם החינוך שאומרים שידע שאדם רוכש במסגרת הדרכה והוטעמה בו, יישאר בו לעד. אדם שלמד מילים בספרדית תמיד תמיד יזכור אותם, אך אופן השימוש בהם ויכולת השליפה שלהם דועכת עם הזמן עד לרמה שהלומד עשוי להגיע לחוסר שימוש ולהביא למצב של היכרות. ואז להעביר את הזיכרון לטווח הארוך.
במחקר בוחן המכון מספר ניסויים בהם לומדים ביצעו מבחנים לאחר פרק זמן של52 שבועות ומדדו את יכולת ההיכרות וההיזכרות שלהם עם מושגים שלמדו (סלייד הבא).
המחקר מציין שיש שתי רמות שבהם יכול להתבצע אחזור ידע. היכרות והיזכרות.
היכרות – להכיר שלמדת או שמעת את המושג
היזכרות – להיזכר בהקשר, במשמעות ובהשפעה. עמוק יותר.
# איש שעבר חטיבה אצלנו והפסיק להשתמש במע' מסוימת לאחר כחצי שנה התחיל לשכוח את כל הפיצ'רים ומהות של דברים.
הקשר בין מספר הצעדים לספר החיילים לאחר חמישה שבועות הכשרה לעברו את הרף.
הרבה משימות יומיומיות הם משימות שדרושות מיומנות ביצוע.
החלוקה לשתי קבוצות היא מאחר שחלק מהפעולות שאדם לומד נשמרות אייתו עד סוף חייו – אין להן תוקף: לרכוב על אופניים, לנהוג ברכב (לטוס במטוס?). ויש פעולות שהן פרוצדורליות שמוגדר להם אורך טווח – לדוגמה חייל בצבא עד שישוחרר יזכור תמיד איך להרכיב ולהשתמש בתדרי רדיו או במידה והוא טכנאי רכב לפרק קרבורטור או בדיקת בטיחות לרכב – אבל ברגע שיסיים את שירות המיומנויות האילו יידחקו עד כדי היכרות.
חידוד של גילת מהמפגש היה שיכולות המשכיות הם מיומניות שתו"כ הביצוע שלהם מתבצעות עוד פעולות לדוגמה בנהיגה יש שימוש במגוון רחב מאוד של יכולות ומיומניות.
מחקרים שאיגד ווישאר הראו רישומים של הצבא האמריקאי שמיומנויות שחוזרות\המשכיות על עצמן הן בעלות אחוז שימור הגבוהה ביותר. למעשה ראו כי לא הייתה ירידה משמעותית ביכולות גם לאחר שנתיים ללא אימון או ריענון (תקופת nonuse). ווישר מציין שמיומנות בדידות שהן לא בשימוש יום-יומי דואכות במידה מאוד מהיר. (סלייד הבא)
לדוגמה. עובד היה רגיל לתמוך מע' מסויימת, לאחר חצי שנה, למד, הוכשר והתנסה במע' חדשה לגמרי, לאחר זמן-מה ישכח לאט לאט איפה כל כפתור או פונקציה במערכת.
מיומנויות המשכיות סובלות גם מדעיכה, אך לא באותם קצביים.
אצלי אני יכול לראות את זה כאיש מכירות צריך לבצע דמו עמוק וטכני, הוא צריך שבוע שלם להתכונן אליו – אבל אם תהה לו הכנה\רענון עליהם לאורך השנה, הזמן לבטח ירד.
במלחמת המפרץ וויאשר אסף נתונים של קב' נחקרים ביצע בוחן ירי וקבלו ניקוד בו, במידה והניקוד היה נמוך (lower than go), הם היו נדרשים בריענון. אותה קבוצה ביצעה מבחן נוסף של פעולות פרוצדורליות, והמיקוד היה בפעולות שהיו ידועות שהן לא בשימוש בעיצום גבוהה ונמצאה ירידה משמעותית עד כדי היכרות.
במלחמת המפרץ היה חיילים שהיו בתוקפה ללא ריענון – היו בתקופה nonuse, מכל מיני סיבות. שינוי תפקיד, גיוס מחודש (מילואים) וכו'. וניתן היה לראות שמיומניות שהן המשכיות עדין היו באחוזי GO גבוהים.
בשקף הזה אפשר לזההות מיומניות המשכיות ובדידות (ובכלל) מה קורה לאחר 36 חודשים לאחר Nonuse. איזה מיומנויות נשמרות יותר.
איך משפרים אחזור?
שיפור תדירות האימון והתאמה למידת הדעיכה של המיומנויות.
הארכת משך ההכשרה הראשונית.
שילוב מבחנים בהכשרה.
ריווח למידה בניגוד ללמידה בבלוקים.
ללמד בקונטקסט המשימה (עד כמה שניתן)
ניסוי נוסף שנערך הוא בחינת השפעה של למידה מבוזרת ולמידה מרוכזת על דעיכת מיומניות.הדגש בניסוי היה מיומנויות מורכבות. רק בואו נגדיר.
לומדים קיבלו כסף על הציני הגבוהים ביותר.
ריענון לאחר 3 שבועות